מהו היטל השבחה

היטל השבחה הוא תשלום חובה שגובה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מבעל נכס (או חוכר לדורות), בעקבות אישור של מהלך תכנוני שהביא לעליית ערך המקרקעין שלו. כמהלכים משביחים נחשבים אישור של תוכנית בניין עיר (תב"ע), מתן הקלה, או התרת שימוש חורג בנכס. [1, 2, 3]

חוק התכנון והבנייה קובע את כללי המשחק העיקריים של המס: [1, 2]

ככלל, גובה ההיטל עומד על 50% משווי ההשבחה (כלומר, מחצית מסכום עליית הערך של הנכס). השווי נקבע לפי שומת מקרקעין שנערכת על ידי שמאי מטעם הוועדה המקומית, אשר משווה בין שווי הנכס לפני השינוי התכנוני לבין שוויו לאחריו. [1, 2, 3]

ישנה הבחנה חשובה בין הזמן שבו החוב נוצר לזמן שבו משלמים אותו בפועל: [1]

החוק קובע כי החיוב מוטל על מי שהיה בעל הנכס או החוכר לדורות במועד שבו אושרה התוכנית המשביחה. בעסקאות מכר נדל"ן נהוג לרוב לקבוע בחוזה כי המוכר ישלם את היטל ההשבחה שנוצר עד ליום חתימת החוזה, אך מדובר בהסדר פנימי; מבחינת הרשות המקומית, החב בדת הוא הבעלים ההיסטורי בעת ההשבחה. [1, 2]

החוק מגדיר שורה של מצבים המעניקים פטור מלא או חלקי מהתשלום, ביניהם: [1, 2]